ראובן עטר הוא כדורגלן ומאמן עבר, מהדמויות המזוהות והאהובות בכדורגל הישראלי. את דרכו החל כילד במחלקת הנוער של מכבי חיפה ובהמשך הפך לאחד משחקניה הבולטים של הקבוצה, עמה זכה בתארים והיה שותף לרגעים בלתי נשכחים.
לאחר קריירת המשחק עבר לקריירת אימון ואימן לאורך השנים קבוצות בליגת העל, ובהן גם מכבי חיפה ומכבי נתניה.
בהרצאתו הוא מביא אל הבמה לא רק את הרגעים הגדולים מהקריירה, אלא בעיקר את הסיפורים, האנשים והערכים שעיצבו את האדם שמאחורי השחקן, ואת השיעורים שלקח מהמגרש אל החיים.
הרבה לפני האצטדיונים המלאים, האליפויות והרגעים הגדולים על המגרש, היה ילד אחד שאהב לשחק כדורגל והחליט שהוא לא מוותר על הדבר שהוא הכי אוהב.
כבר בגיל תשע החל ראובן עטר את דרכו במחלקת הילדים של מכבי חיפה. בכל בוקר יצא לבית הספר, משם המשיך באוטובוסים לאימון וחזר הביתה בשעות הערב. בשבתות, כשלא הייתה תחבורה ציבורית, היה יוצא מוקדם בבוקר ועוצר טרמפים כדי להגיע בזמן למשחקים.
לא היו טלפונים ניידים, לא היו הסעות ולא תמיד היה מי שיקל עליו את הדרך.
הייתה מטרה.
והייתה אהבה גדולה למשחק.
מה גורם לנו להמשיך גם כשהדרך לא פשוטה?
בהרצאה אישית, כנה ומעוררת השראה, חוזר ראובן אל התחנות שעיצבו אותו, מהילד עם התלתלים במגרשי חיפה ועד לקריירה ארוכה כשחקן וכמאמן בצמרת הכדורגל הישראלי.
דרך סיפורים שרוב הקהל מעולם לא שמע, הוא מדבר על מה שנמצא מאחורי הכישרון: התמדה, משמעת, חברות, התמודדות עם אכזבות, הצבת מטרות, קבלת החלטות והיכולת להמשיך בדרך גם כשלא הכול מסתדר כפי שתכננו.
אחד הרגעים המכוננים התרחש כשהיה בן 12. בעקבות נוהל חדש במועדון נדרש להסתפר כתנאי להמשך האימונים. ראובן סירב. במשך שלושה חודשים לא הגיע למועדון. ואז, במקרה, המאמן שלו ראה אותו משחק בטורניר בית ספרי והזמין אותו לחזור למשחק.
ראובן הגיע, עלה למגרש, כבש פעמיים ובישל שער נוסף. והתלתלים? הם נשארו.
הסיפור הזה הוא הרבה יותר מסיפור על שיער. הוא סיפור על זהות, על לדעת מי אתה, על המקום שבו נכון להתעקש ועל היכולת לשלב בין עקרונות אישיים לבין חיים בתוך קבוצה ומערכת.
מנהיגות שקטה
לא כל מנהיג צריך להיות האדם שמדבר הכי חזק בחדר.
מעשרות שנים כשחקן וכמאמן למד ראובן שמנהיגות נמצאת פעמים רבות דווקא בדברים הקטנים: בהתנהגות שלנו כשאף אחד לא מסתכל, בדרך שבה אנחנו מתייחסים לחבר לקבוצה, ביכולת לפרגן לאחר, לקחת אחריות, להתמיד ולעשות את העבודה גם כשהיא קשה.
הוא מדבר על מנהיגות שקטה – מנהיגות שמגיעה מדוגמה אישית ולא מסיסמאות.
על לדעת מתי להוביל ומתי להיות חלק מקבוצה.
על ההבנה שכישרון אישי יכול לקחת אותנו רחוק, אבל כדי להצליח לאורך זמן אנחנו זקוקים גם לאנשים שסביבנו.
מהכדורגל אל החיים
המגרש לימד את ראובן שיעורים שנכונים הרבה מעבר לספורט:
להציב מטרות ולפרק אותן ליעדים.
חלום גדול מתחיל בצעד קטן ובפעולות שאנחנו מוכנים לעשות שוב ושוב.
להתמיד גם כשהדרך ארוכה.
לא כל אימון הוא משחק גדול ולא כל יום מביא איתו הצלחה, אבל כל יום הוא חלק מהדרך.
לדעת להתמודד עם אכזבה, הפסד, טעות, פציעה או החלטה שלא התקבלה כפי שרצינו אינם סוף הסיפור.
להיות חברי קבוצה טובים, להצליח בעצמנו, אבל גם לדעת לראות את מי שנמצא לידנו, לפרגן, לעזור ולפעול למען מטרה משותפת.
להבין את הכוח של מילה.
מילה של מאמן, חבר, מורה או הורה יכולה להישאר עם אדם שנים. לכן חשוב לא רק מה אנחנו אומרים – אלא גם איך אנחנו בוחרים לומר אותו.
לשמור על הזהות שלנו.
לדעת להשתלב בתוך קבוצה מבלי לוותר על מי שאנחנו.
לכל אחד יש את המגרש שלו, לא כולם יהיו כדורגלנים, וגם לא כולם צריכים להיות.
יש מי שמצטיין בספורט, יש מי שבמוזיקה, בלימודים, ביצירה, בטכנולוגיה, בהובלת אנשים או בעזרה לאחרים.
אחד המסרים המרכזיים של ראובן לקהל הוא:
זהו את המקום שבו אתם טובים. תנו לכישרון שלכם הזדמנות. הציבו לעצמכם מטרות, היו מוכנים לעבוד בשבילן ואל תוותרו על הדרך רק משום שהיא דורשת מאמץ.
כי מאחורי כמעט כל הצלחה גדולה נמצאים הרבה מאוד רגעים קטנים שאף אחד אחר לא ראה.
נושאים בהם נעסוק במפגש:
למי מתאימה ההרצאה:
ראובן עטר בתקשורת ובהרצאות
רוצים לתאם הרצאה מעצימה? יש לכם שאלות נוספות?
ראובן עטר בעיתונות
המלצות על ראובן עטר
גלריית תמונות מהרצאות
רוצים להיות הראשונים לדעת על תכנים, השראות וידע מעשי?
השאירו מייל והצטרפו לקהילה שלנו!
